דום נשימה בשינה אצל ילדים, שלרוב הינו דום נשימה חסימתי (OSA) ונשימת פה כרונית בילדים מורידים את רמת ה-pH ברוק לסביבה חומצית הפוגעת באמייל השן. התופעה מתבטאת בשחיקת שיניים מוגברת (ברוקסיזם), עששת מואצת ושינוי במבנה הלסתות.
כאשר הורים חושבים על דום נשימה חסימתי בשינה (Pediatric Obstructive Sleep Apnea – OSA), התמונה הראשונה שעולה היא נחירות, שינה לא רגועה, יקיצות מרובות או קשיי ריכוז ביום שלמחרת. אולם, אחד המוקדים הראשונים שבהם הנזק מתרחש בפועל הוא חלל הפה והשיניים.
נתיב אוויר חסום (לרוב עקב שקדים מוגדלים או שקד שלישי/אדנואידים) מאלץ את הילד לעבור לנשימת פה מתמדת לאורך הלילה. מעבר זה משנה מהקצה אל הקצה את המאזן הביולוגי והכימי בפה.
במחקריה של ד"ר שפירר על הקשר בין דום נשימה חסימתי (OSA) לבין השינויים הביוכימיים בחלל הפה, הוכח כי השינויים הפיזיולוגיים בילדים הסובלים מ-OSA אינם מוגבלים לתחום הנשימתי בלבד, אלא משפיעים ישירות על רמת החומציות (pH) והרכב הרוק.
הילד מתעורר עם פה יבש, ריח רע או שיניים שחוקות?
רופא שיניים מומחה לילדים יכול לזהות סימני דום נשימה מוקדמים בחלל הפה עוד לפני בדיקת שינה.
אחת התלונות הנפוצות ביותר של הורים היא: "אני שומע את הילד נועל וחורק שיניים בעוצמה במהלך השינה".
בעוד שבעבר נהוג היה לקשר שחיקת שיניים בילדים לגורמים פסיכולוגיים (מתח, חרדה), הרפואה המודרנית מגדירה כיום ברוקסיזם לילי בילדים רבים כמנגנון הגנה נשימתי:
כאשר דרכי הנשימה העליונות קורסות במהלך השינה, הגוף חווה ירידה ברמת החמצן (היפוקסיה).
גזע המוח משדר אות חירום לשרירי הלעיסה (שריר המסטר) להתכווץ בחוזקה ולהניע את הלסת התחתונה (Mandible) קדימה.
תנועה זו מרחיקה את בסיס הלשון מדופן הלוע האחורית ופותחת מחדש את מעבר האוויר החסום.
המחיר הדנטלי: שחיקה מסיבית של כותרות השיניים, שבירת שחזורים, פגיעה בחיות השן וכאבים במפרקי הלסת (TMJ).
>> הקליקו למידע נרחב בנושא חריקת שיניים אצל ילדים
דום נשימה ונשימת פה ממושכת בגילאי הגדילה (גילאי 3 עד 12) אינם פוגעים רק בחומר השן, אלא מנווטים את כל הכיוון של התפתחות השלד הפציאלי:
| פרמטר התפתחותי | נשימת אף תקינה | נשימת פה / OSA כרוני |
| מיקום מנוחת הלשון | צמודה לחך העליון ותומכת בהתרחבותו | שמוטה ברצפת הפה (מאפשרת כניסת אוויר מהפה) |
| מבנה קשת החך | רחב, מעוגל ומאוזן | חך עמוק, צר וגבוה ("חך גותי") |
| יחסי מנשך שיניים | מנשך תקין, מרווח מספק לשיניים הקבועות | מנשך צולב אחורי, מנשך פתוח קדמי וצפיפות שיניים |
| פרופיל הפנים | פרופורציונלי ומאוזן | "פרצוף אדנואידי" – פנים צרות ומוארכות, סנטר נסוג |
נורות אזהרה משולבות
| תסמינים כלליים ובשינה | תסמינים בחלל הפה |
| נחירות, חרחורים או נשימה כבדה וקולנית בשינה | שחיקת שיניים בולטת ומשטחים שטוחים |
| שינה עם פה פתוח וראש מוטה לאחור | חך צר ועמוק עם צפיפות חניכיים מודלקות בקדמת הפה |
| הרטבת לילה מעבר לגיל הרגיל | עששת מרובה למרות היגיינה |
| קשיי ריכוז, אי שקט ועייפות | ריח פה חריף ויובש קיצוני |
רואים סימני שחיקה או מבנה חך צר אצל הילד?
טיפול אורתודונטי מוקדם להרחבת הלסת עשוי להרחיב גם את חלל האף ולשפר דרמטית את איכות הנשימה.
הטיפול בילדים הסובלים מ-OSA ובריאות פה לקויה דורש שיתוף פעולה הדוק בין מספר דיסציפלינות:
מחקרה של ד"ר שפירר מדגים כי ילדים הסובלים מ-OSA חווים שינוי ביוכימי ממשי ברוק עקב נשימת פה כרונית. הפחתת כמות הרוק ואיבוד כושר הבופר גורמים לצניחת ה-pH לרמות חומציות (מתחת ל-5.5), המובילות להמסת גבישי האמייל ולשחיקה חומצית מואצת.
לא. מחקרים עדכניים מראים כי ברוב המקרים בילדים, חריקת שיניים לילית (Bruxism) מהווה רפלקס פיזיולוגי שמטרתו לקדם את הלסת התחתונה קדימה כדי לפתוח נתיב אוויר שנסגר בלוע במהלך דום נשימה או תנגודת נשימתית מוגברת.
הרוק מכיל אנזימים, נוגדנים ומינרלים המנטרלים חומצות ומבצעים רה-מינרליזציה לשן. כאשר הפה פתוח ומתייבש, ההגנה הטבעית נעלמת, החומציות נותרת גבוהה, וחיידקים מחוללי עששת מתרבים ללא הפרעה.
זהו מבנה פנים אופייני המתפתח אצל ילדים הנושמים דרך הפה לאורך זמן עקב שקד שלישי מוגדל (אדנואידים). הלשון אינה לוחצת על החך העליון, מה שמוביל לחך צר וגבוה, פנים צרות ומוארכות, סנטר נסוג לאחור וצפיפות שיניים קשה.
תקרת הפה (החך הקשה) היא למעשה הרצפה של חלל האף. כאשר מבצעים הרחבה של הלסת העליונה באמצעות מכשיר אורתודונטי (RPE), מרחיבים בו-זמנית את חלל האף, מה שמפחית את התנגדות האוויר ומאפשר לילד לסגור את הפה ולנשום דרך האף.
שחיקה קיצונית בשיני חלב עלולה לחשוף את מוך השן, לגרום לכאבים, רגישות וזיהומים, וכן להוביל לאובדן גובה מנשך שיפגע בבקיעה התקינה של השיניים הקבועות. בנוסף, דפוסי הלסת והשרירים הלקויים נשמרים וממשיכים לפגוע גם בשיניים הקבועות.
שחיקה מכנית נגרמת ממגע ישיר וחיכוך כוחני בין שיניים עליונות לתחתונות (חריקת שיניים). שחיקה חומצית נגרמת מפירוק כימי של האמייל ללא מעורבות חיידקים, עקב סביבה חומצית בפה (ירידת pH מנשימת פה או ריפלוקס). בילדים עם OSA, שתי התופעות מתרחשות במקביל ומעצימות זו את זו.
אם מזהים נחירות, הפסקות נשימה, יקיצות בהלה או עייפות כרונית – יש לפנות לרופא ילדים או רופא אא"ג לצורך הפניה למעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה). במקביל, יש להיבדק אצל רופא שיניים לילדים להערכת נזקי האמייל, מבנה הלסתות והצורך בהתערבות מגנה או אורתודונטית.
בריאות הנשימה ובריאות הפה של הילד שלכם שלובות זו בזו.
גילוי מוקדם של נזקי OSA בפה מונע בעיות התפתחותיות מורכבות בעתיד.
הבהרה רפואית: המידע המובא במאמר זה מתבסס על מחקרים קליניים בתחום רפואת הריאות ורפואת השיניים לילדים, לרבות מחקריה של ד"ר שפירר בנושא השפעות OSA והרכב הרוק, וכן על הנחיות ה-AAP (האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) וה-AAPD. מאמר זה נועד לצורכי מידע בלבד ואינו מחליף אבחון רפואי, בדיקת מעבדת שינה (PSG) או בדיקה קלינית אצל רופא שיניים מומחה לילדים ורופא אא"ג.